מחירי בתים עולים מהר יותר מהשכר ברוב ארצות הברית, מה שמקשה על אמריקאים ממוצעים בכמה מהאזורים המאוכלסים ביותר במדינה להיות בעלים של בית, כך עולה מדיווח בעניין שפורסם לאחרונה.
הדו"ח מצא כי גידול במחירי הדירות עלה על צמיחת השכר בכמעט שני שליש משווקי הדיור של המדינה עד כה השנה, כאשר מרכזים עירוניים כמו סן פרנסיסקו ועיר ניו יורק היו היקרים ביותר.
מחירי הדירות בתשעה אחוזים משוק הדיור בארה"ב זולים כעת פחות מהנורמות ההיסטוריות שלהם, כך עולה מהדו"ח של RealtyTrac. רוכשי בתים צריכים להוציא יותר מהכנסתם על דיור, ולהשאיר פחות כסף לרכישות אחרות.
דרן בלומקוויסט, סמנכ"ל בכיר בחברת RealtyTrac, מודיע כי "למרות שרובם המכריע של שווקי הדיור עדיין נוחים לפי הסטנדרטים ההיסטוריים שלהם, מחירי הבתים מתרחקים מהישג ידם של מרוויחי שכר ממוצע במספר גדל של שווקי הדיור בארה"ב".
נתוני מכירות והכנסות של בתים של RealtyTrac עיבדו ב-456 מחוזות ארה"ב עם אוכלוסייה משולבת של 221 מיליון איש.
הדו"ח מגיע לאחר שהנתונים המראים כיוון של קנייה ומכירה של בית כדי להרוויח רווח מהיר בשוק הדיור החם, עלו לרמות שיא בכמה שווקים, מה שיוצר חשש לבועת מחירים.
אמנם הדו"ח האחרון יכול לתרום לחששות הללו, עדיין המחירים נוחים בהרבה מאשר בשיא בועת הדיור בשנת 2006. ברבעון הראשון של השנה נדרשו מרוויחי השכר הממוצע להשקיע שליש מהכנסותיהם על תשלומי משכנתא חודשיים לעומת יותר ממחצית מהם בשנת 2006.
בנוסף, מדד הרווחיות של RealtyTrac, המשווה את מחירי הדירות לשכר, היה מעל לנורמות היסטוריות ב-99 אחוזים משווקי הדיור בשנת 2006. לאחר שבועת הדיור התפוצצה ונפלה לשפל של שני אחוזים בשנת 2012 לפני שעלתה לתשעת האחוזים הנוכחיים שלה.
עם זאת, מחירים בשווקי דיור מבוקשים מאוד משאירים את השכר הממוצע הרחק מאחור.
לדוגמה, כדי לקנות בית במחיר חציוני באזורים שונים בעיר ניו יורק, ברוקלין ובמנהטן במיוחד, או באזור המטרו של סן פרנסיסקו, קונים צריכים להוציא בין 120 אחוזים ל-95 אחוזים מהשכר הממוצע על תשלומי המשכנתא.
בין האזורים המאוכלסים שבהם יש גידול במחירי הדירות לעומת השכר הממוצע היו לוס אנג'לס, פיניקס וסן דייגו.
